28/08/2025
עבר המון זמן מאז השתמענו לאחרונה, כמעט שנה וחצי ששמרתי על שקט מוחלט בכל הנוגע ללחם,
רק מפגשים מקריים ברחוב או במכולת הציפו שוב את הדבר הזה שנהיה סוג של זכרון נוסטלגי מעט על המאפיה ושאלות בסגנון "מתי תחזור לעשות לנו לחם? "
"שמעתי שאתה פותח מקום חדש" וכיוצא באלו.
על מה עבר עלי מאז ועד כה אספר אולי בהזדמנות אחרת, אבל בקצרה אפשר לומר שזה לא היה פיקניק. הרבה עצב, מנות יפות של תסכול, חיפוש הגדרה עצמית חדשה
וגם איזו אנחת רווחה על סיפור שסופסוף מתחיל להיכתב אחרת.
מאז, מלבד פופ אפ אחד, שגם הוא היה כבר מזמן, לא מכרתי לחם.
אפיתי רק לצאצאי ולמעגל חברים מאוד מצומצם.
בנתיים גם בחרתי לעצמי מסלול מקצועי אחר וחדש בגינון (למי שלא שם לב) והיום אני משתף פעולה עם חבר יקר ואיש מקצוע פדנט ומעולה שקוראים לו Omer Kaplan . יחד אנחנו עושים תכנון, הקמה ושיקום של גינות, קטנות כגדולות ומתהדרים בשם הבמה שלנו - זרעי-קיץ תכנון והקמת גנים ומזיעים היטב בחום השמש היוקדת כדי להפיץ את הבשורה.
והזמן עושה את שלו, בתוך כל הקושי הגדול של חיינו המורכבים כאן בארץ, כאן בגליל העליון המנסה בקושי רב להשתקם, הזמן הזה שלוקח לגינה לפרוץ ולפרוח והזמן הזה שלוקח ללחם לתפוח, הוא גם זמן שהייתי צריך להתגעגע להכין לחם שיונח על שולחן האוכל של עוד אנשים (ואיזה זכות גדולה זו בשבילי🙏).
רוצה אומר שהגעגועים עשו את שלהם ובחודש האחרון הקדשתי זמן רב לסדר ולארגן מרחב אפייה ראוי לטובת העניין ואני כמעט כמעט מוכן לחזור לייצר שוב לחם.
אם תרצה השם ולא יהיו הפתעות (למה שיהיו הפתעות?! ) אז כבר בימים הקרובים אוכל לספר יותר לגבי ה"מה" , ה"איפה" , ה"מתי" וה"כמה" (את ה"למה" בדיוק עכשיו כתבתי).
מעניין איך המציאות תחבר לה יחד את שני התחומים האלו שבחרתי לעסוק בהם, אבל בטוח שיהיה יפה וטעים.
בנתיים אומר שבשישי ושבת הבאים עלינו לטובה, זוגתי המוכשרת, הדר, עושה פופ אפ יד שניה (בגדים ועוד) פה ביסוד המעלה
(פרטים מלאים בתגובות) ואני נרתם לתת כתף ולהכין קצת פחמימות לטובת העניין (שוב השילוב , יפה וטעים).
חפרתי מספיק להפעם.
אמן שיחזרו כל אחינו לארצם ולביתם ויפה שעה אחת קודם.
עמית
