יעל בלקינד ערן יעוץ ופיתוח למנהלים וצוותים

  • Home
  • Israel
  • Haifa
  • יעל בלקינד ערן יעוץ ופיתוח למנהלים וצוותים

יעל בלקינד ערן יעוץ ופיתוח למנהלים וצוותים יעל ערן יעוץ ופיתוח למנהלים וצוותים
ניהול בעולם עבודה משתנה ומצבי אי ודאות ושינוי, רב תרבותיות ואוכלוסיות גיוון.
סדנאות לארגונים וצוותים

אני מכינה פאי תפוחים וברקע אילן שם ג'וני מיטשלאני חושבת לעצמי שזה הרקע הכי טוב שאפשר לבקש בשביל להגות בשנה שנכנסת-לרגע א...
17/09/2020

אני מכינה פאי תפוחים וברקע אילן שם ג'וני מיטשל
אני חושבת לעצמי שזה הרקע הכי טוב שאפשר לבקש בשביל להגות בשנה שנכנסת-
לרגע אני מדמיינת אותה שפופה, נבוכה, מרופטת
ברגע השני אני מדמיינת אותה פצועת מלחמות אך עומדת זקופה, מבט רושף בעיניה.
זה יהיה נדוש וצפוי להגיד שלהיות מנהלת בשנה הזאת היה מאתגר-
לא, זה המתבקש.
לא, אני לא מסיימת את השנה הזאת מלאה חשיבות עצמית .
כמו השנה הנכנסת, גם אני נעה באי נוחות בין רגעי שפיפות ועייפות בלתי נסבלת לבין רגעים של זקיפות קומה.
הצוות שלי תפס הרבה פוקוס בשנה הזאת-במבט לאחור אני מבינה שעסקתי הרבה בלהחזיק אותו שלא יתייאש. לפעמים זה היה ממש הישרדותי. לפעמים זה יצא מגבולות ההישרדותי ויכולנו יחד לראות איך זה מחזק אותנו כצוות, איך זה מחזק אותנו כעובדים, מקצועית.
אני מקווה שכל זה יירשם לנו שם
לא, לא שם במובן היומכיפורי של הדברים
שם פנימה איפה שעכשיו קצת שפוף לנו וסגור. באותו פנימה שידע בסוף גם להרים את הראש, לנשום עמוק, ולהוציא החוצה אל הפועל את כל הכוח שנאגר בו.
יש לי צוות טוב, יש לי קולגות נהדרים, יש לי מנהלים קשובים. אני מרימה להם היום.
ואני מרימה לשאר המנהלים והצוותים באשר הם, ששרדו את השנה הזאת והרימו את הראש למרות הכל- לכבוד השנה החדשה. שיפה. ושונה. ובריאה. ומטילת ספק. וחומלת. ורואה את האחר. תהא.
אמן

זה היה אוגוסט מטורלל, אין דרך אחרת להגיד את זה.ולרגעים גם אני הפסקתי לחשוב ועברתי לעבוד על אוטומטבהישרדות, כמו בהישרדותו...
01/09/2020

זה היה אוגוסט מטורלל, אין דרך אחרת להגיד את זה.
ולרגעים גם אני הפסקתי לחשוב ועברתי לעבוד על אוטומט
בהישרדות, כמו בהישרדות
והתגעגעתי לזמן
זמן שמפנים במיוחד, בשביל לחשוב. פשוט לחשוב; לרגע אחד לעזוב את האקסלים, רשימת המשימות שממילא לא מתרוקנת לעולם, המיילים, הטלפונים, החישובים הבלתי פוסקים-מה לעשות קודם, מה יותר דחוף,מה אחר-כך.
גם זה ניהול זמן: לפנות (לא למצוא, לא לדחוק, לפנות. במיוחד!) זמן חשיבה. זמן של שקט. אמיתי.
מעניין מה יצא ממנו.
--------------------------------------------------------------------------
אז...לכבוד כל הילדים שמתחילים היום שנה חדשה,
ולכבוד כל ההורים שהם גם מנהלים.
קחו לכם רגע
גם לכם מגיע
(וזו גם דוגמא טובה לילדים)
ושתהיה שנה מעולה, מלאה בחשיבה ופיתוחים חדשים!

----כתיבהבידוד----פוסט שבועי, מאוחר מעט, והפעם לבקשת (חלק מה)קהל: קצר יותר.אז היום היה לי רגע קטן.מהסוג הזה שלא היית מצפ...
29/07/2020

----כתיבהבידוד----

פוסט שבועי, מאוחר מעט, והפעם לבקשת (חלק מה)קהל: קצר יותר.
אז היום היה לי רגע קטן.
מהסוג הזה שלא היית מצפה ממנהלת
רגע קטן. קטנוני. מתחפר. מתחמק.
זה קרה לקראת קו ה -48 שעות בתוך ארבעה קירות.
בהתחלה פישלתי (אבל זה לא הרגע הכי גרוע), אלא ש-
כשהיא שאלה אותי: אבל איך זה קרה? לא היית מעורבת?
עניתי את התשובה הכי לא מצופה ממנהלת.
הכי קטנה.
הכי...
"כי נמאס לי לשים לב לכל דבר קטן, נמאס לי לעקוב, ולוודא שמבינים, וציפיתי שיבין לבד..." וככה חוזר חלילה, עם הרבה "נמאס לי" ו"אוף" מתובלים ככה טוב ברחמים עצמיים.

זה היה יום משעמם.
והשיעמום, כמו בוץ . מדשדשים בו, בהתחלה נרתעים, אחרכך מושכים בכתפיים כי למי יש כוח לצאת
(בינינו, כולנו קצת ילדים. ובוץ זה גם...נעים)
שום עשייה משמעותית. ברחתי למשימות הכי משמימות שיש:
טבלאות אקסל
העתק הדבק
מיילים
בהייה ברשימת המשימות

כזה מין יום

אחרי שנשמתי ושאלתי את עצמי מה היה כאן היום
חשבתי על כל הפעמים שקיטרתי שעמוס לי
אבל, גם נזכרתי באהבה בנסיעות למקומות רבים, לתפקיד השטח שלי, שקצת נלקח ממני בחודשים האחרונים

יש משהו בשגרת העבודה הרגילה שנוח לשקוע בתוכו. לעשות את מה שקל, מוכר, אינו דורש מאמץ חשיבתי. בעיקר בימים כאלה, שהרבה נלקח מאיתנו.

היום שאלתי את עצמי שאלות שהרבה זמן לא שאלתי:
מה אני אוהבת בעבודה שלי, על מה לא הייתי מוותרת, על אף הקושי, מה פחות, מה קצת משעמם לי, מתי בפעם האחרונה עשיתי משהו שהוא יציאה מאזור הנוחות. איך אני פועלת-כבר מחר-כך ששגרת העבודה שלי תהיה מלאה בעניין, וגם את המשימות שלא תמיד קל לי, אעשה מתוך מקום של כוח. אנרגיה. קלילות.

כדי להתמודד עם החלקים השוחקים יותר בעבודה שלנו, אנחנו זקוקים גם לעניין. אופק. שינוי. חידוש. מה שאני אוהבת לקרוא: יצאה מאזור הנוחות.

סיפור קטן: בתפקידי הקודם הייתי אחראית על דף הפייסבוק של התוכנית. לא ידעתי הרבה על לנהל דף פייסבוק, אבל התמלאתי תשוקה ואמביציות לפצח את זה. מצאתי את עצמי נכנסת לקבוצות פייסבוק שמי בכלל חשב שזה תחום העניין שלי, התייעצתי עם אנשי שיווק, גרפיקאים, אנשי דיגיטל. היה מסעיר. הייתי בינונית מאוד בתפקיד הזה. אבל עשיתי אותו בשמחה.

ולכן, הנה השאלות שכבר מחר הייתי רוצה לשאול את העובדים שלי ואת עצמי. לא בשיחת המשוב. לא אחרי שנה. לא בהתחלה. לא רק את החדשים שנכנסו לאחרונה, גם את מי שיושב באותו תפקיד גם שש שנים:

איך לך בתפקיד הזה?
מה גילית על עצמך חדש?
מה הפתיע אותך? אילו יכולות חדשות גילית שיש לך? ומה קשה?
לאן היית עוד רוצה לקחת את התפקיד?
במה בא לך להתמקצע?
מה יכול לעזור לך להיות הגירסה הכי טובה של עצמך בתפקיד הזה?

לשאול. כל הזמן. את העובדים שלנו. ואת עצמנו. כי אנחנו מודלינג גם לדבר הזה.

עד כאן להיום. מקווה שיצא קצר יותר (:
🎀🎀🎀
הדרכות פרטניות או קבוצתיות למנהלים וצוותים בתחום החברתי
או מפגשי נושא חד פעמיים
ליווי שבועי למנהלים חדשים (עד שנה בתפקיד) בארגונים חברתיים-ממוקד דילמות של כניסה לתפקיד.
♥️♥️♥️
קצת עליי: בעלת חמש-עשרה שנות ניסיון ניהולי, תעודת מוסמכת להדרכת מנהלים בשיקום בבריאות הנפש בקהילה,ניסיון בהדרכת עובדים ומנהלים בארגונים חברתיים, כולל ניסיון רב בניהול רב תרבותי, ניהול מרחוק וריבוי ממשקים.
🤩מוזמנים לפנות: 052-5403711 [email protected]🤩

שבוע טוב חברים, מה שלומכם? מקווה שהקורונה לא דפקה על דלתכם לאחרונה. לפי פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבי...
19/07/2020

שבוע טוב חברים, מה שלומכם? מקווה שהקורונה לא דפקה על דלתכם לאחרונה. לפי פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח שיבא, תתרחקו כמו מאש, אבל ממש.
כמו כולם, גם אני הייתי מרותקת לדיון (דיון? ויכוח? מה היה שם בעצם?) בין פרופסור גליה רהב, כאמור, מנהלת כיום את היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח שיבא, לבין פרופסור לס-איש אקדמיה בכיר, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, והעומד מאחורי התפיסה שהקורונה אינה אלא שפעת ושאין צורך בסגר קיצוני.

אני לא אשת רפואה וגם לא בקיאה מספיק בשביל לדעת בוודאות כיצד נכון לפעול. כמו רוב רובנו גם אני מבולבלת, רוב הזמן, אני מניחה.

ולכן-הפוסט לא יעסוק במונחים רפואיים או במהי הדרך הנכונה לפעול (כאמור, קטונתי)
לעומת זאת, אי אפשר שלא להיות מהופנט לוויכוח שהתנהל בערב שישי: שיא הרייטינג, ושני ענקי הרפואה האלה מתנצחים ביניהם על מסך הטלויזה. ראשית: שאפו למנכ"ל הערוץ, מניחה שגזרת כמה דיווידנדים, ברוח הימים האלה, בעקבות הרייטינג המטורף. שנית-ואו. מה למען השם זה היה??

רגע המפתח מבחינתי היה הרגע בו פרופסור לס טען: אם מתבוננים על הסיטואציה מספרית (!)- זה שום דבר, זה לא מצריך סגר, זו לא מגפה (אל תתפסו אותי במילים, זה היה משהו קרוב לזה) . ולעומתו טענה פרופסור גליה להב, אשת השטח: אתה רוצה להגיד את זה לאנשים ששוכבים פה? שוכבים פה...(וכאן היא נקבה במספר. זה לא משנה) אנשים. זה המון!

וזה הזכיר לי משהו.
מה שזה הזכיר לי, זה את הויכוח הנצחי בין אנשי האקדמיה לאנשי השטח. או לחילופין, אנשי ההנהלה הבכירה, או הפיקוח, לבין השטח.
הראשונים יגידו: אתם הזרוע הארוכה שלנו (או: אנחנו האקדמיה, אנחנו חקרנו) ולכן אתם צריכים להתנהל כפי שאנחנו ממליצים, או מורים לכם.
השניים-אנשי השטח=יגידו-אבל אתם לא רואים מה שקורה בשטח.

פעמים רבות ניגשו אלי עובדים, בפגישות שלנו, הם היו אומרים לי: האדם הזה, שאני מלווה, הוא זקוק לכך וכך. איך זה יכול להיות שאין לתת לו? ובכאב גדול היה אומר זאת (או אומרת). ובצדק. מי שעובד במגזר החברתי, במערכת החינוך, בכל גוף שעניינו אנשים, יסכים עם אמירה כזאת. פעמים רבות-אין. חסר. או המענים לא מדוייקים. צריך אחרת. צריך לשנות. העובדים בשטח רואים. הם רואים נכון.

ומן הצד השני, יגידו הראשונים (מנהלי בכירים/מפקחים/אקדמיה): המממממ... אבל כמה רחבה התופעה הזאת? (זוכרים? פרופסור לס? אז כזה)

שניהם צודקים.
אנשי האקדמיה, או הפיקוח, מנסים ללמוד תופעות רחבות ולהסיק מהן. כי תפקידם להתוות דרך, לפתח כלים, לגלות דפוסים ועל פיהם לפעול. וזה הגיוני.
ולעומת זאת-העובדים שבשטח רואים במיקרוסקופ, לרזולוציות הזעירות ביותר-כל אדם ואדם אותו הם מלווים. ומה חסר שם. ומה מתפספס. ומה בשפה שאנחנו מדברים פשוט לא עובר. וכדי לתת את המענה המקצועי ביותר הם צריכים הידהוד לצרכים האלה, וסיוע.

והנה ההפתעה הגדולה-שפעמים רבות, השטח הוא זה שמניע את השינויים. כי אם אני בתור מנהלת מקשיבה להם ושומעת-עוד אחד ככה, ועוד אחת, ועוד, ועוד...אז אני מבינה שיש כאן משהו שצריך לשים עליו דגש. אבל לפעמים, התפקיד שלי יהיה גם לשאול: כמה? כמה אנשים ככה? למה אני שואלת את זה? כי לפעמים צריך להבין מה סדר הגודל של כל קושי. כולם חשובים, הכל חשוב, אבל כאשר צריך להפנות משאבים, לקבל החלטות שהן גדולות יותר, צריך לדעת מה סדר גודל הבעיה. אם הבעיה נוגעת רק לאדם אחד-אולי כרגע לא נוכל להניע שינוי גדול, להפנות תקציבים רבים, אבל ננסה לסייע לו באופן פרטני, בדרך אחרת.

אז מה לסיכום?
בוויכוח בין פרופסור לס לפרופסור רהב-שניהם צודקים
ויש צורך לראות גם את המקרו וגם את המיקרו
ויש צורך להקשיב לשטח
ויש מישהו שהתפקיד שלו הוא לתווך את המקרו לשטח, ואת המיקרו לקובעי המדיניות: זה תפקידו של המנהל.

אם כך-
עצות פרקטית למנהלים: (ובנושא זה, אני מאמינה שהן רלוונטיות גם למנהלים בתחומים אחרים)-
ראשית, כמובן, להקשיב. תמיד. בכל מצב. לכל אחד
שנית, לשאול שאלות: מה גודל התופעה, האם יש מענים כיום שיכולים לשמש לסיוע לבעיה שהעלית? לשאול: מה היית ממליץ לעשות? מה היית ממליץ לקובעי המדיניות?
ולסיום, להפגיש בין הצדדים: לא, לא בשביל רייטינג, אלא בשביל למידה הדדית. כל צד יכול להסתייע בכך שילמד לחשוב במונחים מעט שונים מהמוכרים שלו: אלה, ינסו להבין קצת דברים ברמת המקרו, ואלה- יכירו את המקרים הפרטיים שעומדים מאחורי המספרים.

כי אחרי הכל, באנו לעשות שינוי, לא?

רק בריאות!
♥️♥️♥️
🎀כאמור, בקרוב סדנה ממוקדת למנהלים בתחילת דרכם- עד חצי שנה בתפקיד (במגזר החברתי)
🎀הדרכות פרטניות או קבוצתיות למנהלים וצוותים במגזר החברתי
או מפגשי נושא חד פעמיים
🎀ליווי שבועי למנהלים חדשים (עד שנה בתפקיד) בארגונים חברתיים-ממוקד דילמות של כניסה לתפקיד.
🙂קצת עליי: בעלת חמש-עשרה שנות ניסיון ניהולי, תעודת מוסמכת להדרכת מנהלים בשיקום בבריאות הנפש בקהילה,ניסיון בהדרכת עובדים ומנהלים בארגונים חברתיים, כולל ניסיון רב בניהול רב תרבותי, ניהול מרחוק וריבוי ממשקים.
🤩מוזמנים לפנות: 052-5403711 [email protected]🤩

שביתת העובדים הסוציאלים סוגרת שבוע, ופינת המנהלת היום עושה מקום להם ולמאבק החשוב שלהם.אני לא למדתי עבודה סוציאלית, אך בכ...
12/07/2020

שביתת העובדים הסוציאלים סוגרת שבוע, ופינת המנהלת היום עושה מקום להם ולמאבק החשוב שלהם.

אני לא למדתי עבודה סוציאלית, אך בכל שנות הניהול שלי במגזר החברתי אני עובדת עם עובדים סוציאלים: הם חלק מהצוות, והם קולגות, והם שותפים.
כשמדברים על עובדים סוציאלים כמי ש"באו לעזור" או כעושים "עבודת קודש" אני מתרעמת; העובדים הסוציאלים הם קודם כל אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. העבודה הסוציאלית היא מקצוע, והאנשים שבחרו בה, עושים עבודה סופר-מקצועית.

הם הדבק ואבני היסוד של הארגונים החברתיים, של לשכות הרווחה, של העמותות והארגונים שבאים לשקם (ולפעמים גם להציל) את כל מי שהחיים בעטו בו. הם לא עושים את זה כי הם "אוהבים לעזור". בכלל, המושג הזה: אוהבים לעזור, הוא דבר שאומרים על ילד בגן: איזה ילד מקסים, כלכך אוהב לעזור.
ולהגיד על מישהו שהוא עושה עבודת קודש זה למתג אותו בתור איזה קדוש מעונה, מרטיר, מישהו שאוהב לקרבן את עצמו למען אחרים.
אני רוצה להגיד: מספיק עם הטרמינולוגיה המנמיכה הזאת.
ואחזור על זה שוב: אלו הם אנשי מקצוע מצוינים , וכל צעד שלהם מגיע מתוך אג'נדה מקצועית.
ואין להם תחליף, הם האנשים שלמדו והתמקצעו וממשיכים להתמקצע כל השנים כדי לעשות את העבודה הטובה ביותר.

מה זה עבודה טובה?
בכל נקודת מפנה שבה יש לקבל החלטה כיצד לסייע לאדם, בתוך מורכבות בלתי אפשרית, בתוך סביבה לא מאפשרת, בתוך תהום, שם הם נמצאים-עם מקצועיות, רגישות ודיוק.
כן. ממש ככה.
וכמי שעובדת ועבדה איתם אני יכולה להעיד-בלעדיהם-היה מאוד קשה עד בלתי אפשרי להמשיך במלאכת השיקום.

כן, וזה בא עם תוספת סיכון, ונטל נפשי שלפעמים נשאר להרבה זמן ושוחק את נפשם, ותשלומי מחיר אישיים-שעל כל אלה הם חייבים לקבל תוספת. תוספת למשכורת שמלכתחילה צריכה להיות גבוהה בהרבה.
למה?
פשוט. כי הם אנשי מקצוע.
כמו כל-אחד אחר. כמו כל אחד אחר שבחר מקצוע והוא עוסק בו ומתפרנס ממנו בכבוד.
לא קדושים מעונים, לא קורבנות, לא "באו לעזור".
המדינה שלנו נראית כרגע כמו תאונת שרשרת איומה, והעובדים הסוציאלים הם אנשי המקצוע שצריך יותר מכל עכשיו.
נכון לימים אלו, נכון גם לשגרה.

משנאמרו הדברים האלה, אני רוצה להרים להם היום והלוואי שצעקתם תישמע סוף סוף.
תמונה מתוך הפגנה של העובדים הסוציאלים האהובים עלי במיוחד: החיפאים (:

🤩והפעם, פוסט כייפי במיוחד: על כלים דיגיטלים, תעוזה ויציאה מהקופסא.🤩הפייסבוק מזכיר לי פוסט שלי מלפני שלוש שנים. זה הולך כ...
04/07/2020

🤩והפעם, פוסט כייפי במיוחד: על כלים דיגיטלים, תעוזה ויציאה מהקופסא.🤩
הפייסבוק מזכיר לי פוסט שלי מלפני שלוש שנים. זה הולך ככה: "לא להאמין, אבל הצלחתי להעביר תמונות מהפלאפון למחשב, לבד".
הסיפור שקדם לפוסט הזה פחות חשוב. מה שעניין אותי במיוחד היתה הפתיחה: "לא להאמין, אבל...

ככה הייתי לפני שלוש שנים, מסתבר. מפוחדת מכל הכלים הדיגיטליים שמקיפים אותי ובעיקר-מתקשה להאמין שאסתדר איתם. או במילים אחרות: מה לי, מנהלת חברתית והיפסטרית, לכל זה... עד היום, ואפילו פוסט-קורונה, אני נתקלת בלא מעט מנהלים, שהתגובה הראשונית שלהם לכל שימוש בכלי דיגיטלי, אקסל מתקדם או תוכנה, היא בהלה והימנעות.
התרגלתי לעבוד עם יומן של דפים, הם אומרים לי. התרגלתי עם דף ומשימות.
הכל טוב, אני אומרת: כל עוד זה עובד לכם ואתם לא מפספסים כלום.

לפני בערך שלוש שנים התחלתי בתפקיד שטח וכל מה שידעתי על ניהול ממוקד כיסא ושולחן התהפך עלי: איך מנהלים מרחוק? איך בכלל זוכרים ועוקבים אחרי כל המשימות? איך מנהלים יומן? מהאוטו. בלי משרד. שולחן .עמדו לרשותי הרכב שלי, לפ-טופ ופלאפון. זוהי דוגמא נהדרת לאופן בו כלים שהייתי רגילה שעובדים עבורי הפכו להיות לא רלוונטיים. נאלצתי להתגבר על הפחד ולאט לאט חקרתי עוד ועוד כלים שבאו לעזרתי בניהול מסוג זה.

הדבר המשמח שקרה לאחר מכן הוא שנפרץ איזה סכר. אם התגברתי על המעבר ליומן ממוחשב ואפליקציית משימות, כמה קשה זה להכין מצגות מונפשת, אינפוגרפיקות, סרטונים ולנהל אקסלים מסובכים. כמה זה מסובך להעביר הדרכה שכוללת שימוש בכלים דיגיטליים המתקשרים עם הקהל. כי ברגע שמוותרים על הפחד ונפתחים מעט לאפשרות שיש עוד כלים שיכולים לסייע לי- הכל אפשרי.
הכל אפשרי, במובן שהכל ניתן ללמוד: נכון, יש מי שקל להם יותר ללמוד לבד, מסרטונים או הדרכות מקוונות, ויש מי שצריכים יותר תיווך, אבל בשורה התחתונה-זה אפשרי.

כמנהלים, אנחנו נדרשים לגמישות , להשתנות ע"פ צורכי השעה וכבר ציינתי בעבר שבעיני אחת התכונות של מנהל טוב היא היכולת לצאת מאזור הנוחות שלו או שלה.
לא הכל היה לי קל ללמוד: בחלק מהמקרים נעזרתי בסרטונים מהיו-טיוב, או בקבוצות פייסבוק (סופרטולס: חפשו את הקבוצה הזאת. מצויינת), ובחלק מהמקרים נעזרתי בעצמי במנהלים ובקולגות שהיו צריכים לעבור איתי על הכלי צעד-צעד.
רשימת אפליקציות/כלים דיגיטלים שעוזרים לי:
Any-do/keep/notes (סמארטפון)
פאואר פוינט-הרבה יותר משוכללת ממה שנדמה (מומלצת מאוד הקבוצה: now you're talking של שירלי אמרלנד המצויינת), canva (הכל למדתי מסרטוני ההדרכה ביו-טיוב)
Monday לניהול משימות מרובות בתוך ריבוי ממשקים
(במקרה הזה נעזרתי במנהל שלי ללמוד אותה)
וכמובן, Zoom ו Teams
ובודאי עוד כמה ששכחתי

אז אלו היו שישים השניות שלי על הדיגיטל בשירות המנהל (ובפרט המנהל מרחוק): ממליצה בחום-להתחיל לשחק ולhהנות (: ואם אתם מכירים עוד כלים שמסייעים לכם בניהול-מוזמנים ומוזמנות לשתף כאן לטובת כולנו..
♥️♥️♥️
כאמור, בקרוב סדנה ממוקדת למנהלים בתחילת דרכם- עד חצי שנה בתפקיד (תחום חברתי)
הדרכות פרטניות או קבוצתיות למנהלים וצוותים בתחום החברתי
או מפגשי נושא חד פעמיים
בנוסף, מציעה ליווי שבועי למנהלים חדשים (עד שנה בתפקיד) בארגונים חברתיים-ממוקד דילמות של כניסה לתפקיד.
קצת עליי: בעלת חמש-עשרה שנות ניסיון ניהולי, תעודת מוסמכת להדרכת מנהלים בשיקום בבריאות הנפש בקהילה,ניסיון בהדרכת עובדים ומנהלים בארגונים חברתיים, כולל ניסיון רב בניהול רב תרבותי, ניהול מרחוק וריבוי ממשקים.
🤩מוזמנים לפנות: 052-5403711 [email protected]🤩

Photo by Cookie the Pom on Unsplash

🏁היכון הכן צא: על תחרותיות ויעדים בתכניות חברתיות🏁התלבטתי הרבה על הנושא השבוע-המוח שלי מוטרד מרצף של מחשבות שעוסקות במגז...
28/06/2020

🏁היכון הכן צא: על תחרותיות ויעדים בתכניות חברתיות🏁
התלבטתי הרבה על הנושא השבוע-
המוח שלי מוטרד מרצף של מחשבות שעוסקות במגזר השלישי והרביעי, בהפרטה, ביעדים מספריים, בתחרות ובונוסים, בשיח של מגזר פרטי. כל זה, בתוך קונטקסט של תכנית חברתית שבאה לתת שירות לאוכלוסיות מוחלשות ומודרות. לעתים, מתקשות; התכנית שלי, וכמוה-רבות אחרות.
------------------------------------------------------------------------
---אני עוצרת רגע לצורך הסבר עבור מי שלא מכיר את הטרמינולוגיה: בעבר, תכניות חברתיות היו עניינם של המשרדים הממשלתיים והן הפעילו אותן. בעשורים האחרונים , מפעילים את התכניות האלה-עבור הממשלה- גורמים חיצוניים לה: עמותות ומלכ"רים וגם יזמים וחברות עסקיות. במה עוסקות אותן תכניות חברתיות?- עיקר עניינן הוא חיזוק שכבות מוחלשות ומודרות בחברה: נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות, אנשים ונשים במעגל העוני ועוד.----
-------------------------------------------------------------------------
זה לא נושא חדש, אני בתוך זה כבר שנים רבות, ובתוך השיח הזה אני חושבת שלפעמים התפקיד שלי הוא להגיד: זה המצב ועם זה ננצח, ואפילו: אולי יש בכך גם יתרונות. ויש ימים שהתפקיד שלי הוא לשמור על היבטים שונים בתוך הקונטקסט שעלולים להידחק או להישכח בתוך מודל ההפרטה. אני מאמינה שכמוני, כך הם מנהלים רבים במגזר השלישי והרביעי.
-------------------------------------------------------------------------
הנושא הזה קפץ לי שוב היום כאשר עברתי על נתוני היעדים של העובדים שלי. כל מי שעובד איתי קרוב יודע שאני מתקשה עם התחרותיות שבאה עם הרצון לעמוד ביעדים: כמו כולם, אני לא אוהבת להפסיד, וכשמדובר בעובדים שלי-אני חוששת למי מהם שלא מצליחים לעמוד ביעדים ומרגישים שבתחרות הזאת הם מפסידים שוב ושוב ואפילו , דואגת לנזק שתחרותיות גורמת ליחסים החברתיים, הערבות והגיבוש שיצרנו (וכמה שהם שבריריים עכשיו, כשכבר לא נפגשים כמעט פנים אל פנים). יש שיגידו שאני מגזימה. אני גם קשובה להם.
-----------------------------------------------------------------------
ולצד זה אני גם ערה לנתון מעניין, שפעמים רבות, עובדים שבעיני נחשבים מצוינים, דווקא כאשר יש תחרות (שעניינה עמידה ביעדים מספריים) הם אלה, אשר פחות מצליחים להביא את עצמם. זו סוגיה נפיצה, אני יודעת, וחששתי מעט להעלות אותה פה ובכל זאת-אני רוצה רגע להסתכל על זה בעיניים לומדות. מה אני יכולה להסיק מזה?-להלן מסקנותיי:
עדיין מי שמגיע לעסוק בתחומים החברתיים, פחות "מדבר" את השפה של המגזר הפרטי. אני רואה את זה בשיח על משכורות ועל תנאים (פוסט נפרד-ואף מגילה, אפשר על הנושא הזה. נניח לזה כרגע). ואני רואה את זה באי-ההלימה בין היות האדם תחרותי ו/או עומד ביעדים מספריים לבין שאלת המקצועיות. עכשיו, מעולם לא עבדתי במגזר הפרטי (האמיתי. העסקי) ובכל זאת, אני מרשה לעצמי לנחש, ששם מתקיימת הלימה חד ערכית בין היותך עומד ביעדים מספריים לבין תפיסת הממונים עליך כמקצועי בעבודתך. אני לא בטוחה בכך, אבל אני מאמינה שכך הדבר. והנה כאן, לא כך הדבר.
--------------------------------------------------------------------------
כמנהלים במגזר החברתי, מה מוטל עלינו בהקשר הזה-להבין? לעשות?
בראש ובראשונה, אני מבינה מכך שיעדים מספריים לא בהכרח יעידו על מקצועיות בעבודה, ולהפך. וכפועל יוצא מכך, אני מבינה מכך שאני צריכה לשמור על האנשים האלה-הטובים מקצועית אך המתקשים בתוך השיח התחרותי, השיח על היעדים. איך נשמור עליהם? ראשית, נדרשת ההתערבות שלנו אל מול הממונים: לתווך את המקצועיות שלהם, וכמה הם הכרחיים לחברה, לארגון, ויותר מכל-לאנשים אותם הם מלווים. שנית, אנחנו צריכים לעבוד עם האנשים האלה גם על הפן של המספרים והיעדים. אכן כן. אני היום מבינה שאין בררה-אנחנו חיים בעידן שבו אתה נמדד במספרים, ואם את או אתה לא מספיק חזקים בתחום הזה, יש צורך לעזור לכם לשלב בין היכולות המקצועיות לבין איזה קצב אחר של עבודה, שיותר מדבר את השיח העסקי מבלי לשלם על כך במקצועיות. כי בשורה התחתונה-אני הרי לא רוצה להפסיד אותם.
------------------------------------------------------------------------
ולגבי עצמנו כמנהלים?
שנמשיך להילחם על מקומה של המקצועיות בתוך היעדים , ועל מקומה של הערבות ההדדית בתוך התחרות.
מה אומרים? אפשרי?
מסיימת עם השאלה הזאת. אשמח לשמוע מה דעתכם-מנהלים ושאינם מנהלים.
💙
סדנה למנהלים בארגונים חברתיים-עד שנה בתפקיד-הולכת ונרקמת
הדרכות פרטניות וקבוצתיות למנהלים - זה כבר קורה ! (כאן המקום לציין, שמעבר לכ 15 שנות ניסיון ניהולי, יש לי גם תעודת מוסמכת להדרכת מנהלים בשיקום בבריאות הנפש בקהילה)
מפגשי נושא למנהלים וצוותים ע"פ צורכי השעה (:
💜
יעל בלקינד ערן- יעוץ והדרכה למנהלים וצוותים-052-5403711
photo by Markus Spiske on Unsplash

הנספרים---------------(ובסוף הפוסט הסבר על הסיבה בגינה קצת נעלמתי, ועל מה אני עובדת מאחורי הקלעים בימים אלו).כשהייתי בת ...
09/06/2020

הנספרים
---------------
(ובסוף הפוסט הסבר על הסיבה בגינה קצת נעלמתי, ועל מה אני עובדת מאחורי הקלעים בימים אלו).
כשהייתי בת 16 וחצי הדרכתי בקייטנה. הרבה לא ידעתי-רק כל מה שילדה בת 16 וחצי יודעת, אבל מנהלת הקייטנה חזרה ואמרה: הכי חשוב, לא לאבד אף ילד או ילדה. כתה ב זה לא צחוק אז פשוט תספרי אותם. כל הזמן תספרי.
וזה מה שעשיתי אז בקייטנה. ספרתי. כשעברנו מחדר היצירה לאולם הספורט. כשנכנסנו לבריכה. כשיצאנו. כשחילקנו לחמנייה ושוקו. כששרנו. ספרתי.
ספרתי גם את מ' שבכה נורא כשאבד לו הסנדל. על אף שחמש דקות לפני כן הוא הציק נורא לאחת הבנות. ספרתי, וניחמתי, כי ככה זה , כשכולם בעלי זכות ספירה. לא רק הבנות-שזה הכי קל-בנות בכתה ב' הן חבורה מאוד חיובית שנדבקת למדריכה ואין איתה שום בעיית משמעת. לעולם. הבנים לעומת זאת, ובכן.
אבל לספור-סופרים את כולם. את המציקים, המאבדים, הנשרכים, המקטרים והנלהבים (במקרה של כתה ב-נלהבות).
בתפקידי הניהולי הראשון הגעתי-שוב-בלי לדעת הרבה. שק של אינטואיציות וערכים. מה עשיתי? מה עושים כשלא יודעים? משתמשים באינטואיציות. וסופרים. כך עברה לי השנה הראשונה בניהול במגזר החברתי.
----------------------------------------------------------------------------
בימים אלה הצוות שלי גדל . ניהול מרחוק אני מכירה (עוד לפני הקורונה, ובודאי שבמהלכה), ניהול צוות לא קטן-מכירה גם. את הגם וגם-עם זה לא קל לי. זה מקשה על הספירה ומדי פעם אני מוצאת את עצמי באמצע היום עוצרת רגע את שטף מחשבותיי ונזכרת: רגע, מתי פעם אחרונה דיברתי עם ש'. ומה שלומו? הוא בעצם היה חולה? ללמדנו שגם אחרי שנות ותק ניהולי, עדיין העומסים יכולים להכריע גם את הערך החשוב ביותר. גם את מה שלימדה מנהלת הקייטנה ההיא-לספור. את כולם.
גם את מי ששונה ממני, שגדל בסביבה מאוד שונה. שהאופן בו היא רואה דברים שונה מהותית ממני. גם את מי שלאחרונה עוברת דברים בבית, שלא נדע, את זה שנקלע למצב כלכלי לא פשוט.
כי כשמנהלים במגזר החברתי-זה חלק מה די-אן -אי.
----------------------------------------------------------------------------------
אחרי הרבה מחשבות, הגעתי למסקנה שבזה כרגע אני הכי רוצה להתעמק : מנהלים בשנתם הראשונה בתחום החברתי. ודרך זה ניגע גם ברב תרבותיות וגיוון (שזה חלק מרכזי מחיי בשנים האחרונות), ובאיך, בתוך העומסים, החנק התקציבי התמידי, היעדים הגבוהים והרצון החזק לחולל שינוי, אנחנו זוכרים את הערכים שלנו. את החזון.
איך אנחנו זוכרים לספור את כולם (או במילים מקצועיות יותר: סוגיות בניהול צוות)
---------------------------------------------------------------------------------
סדנה למנהלים בארגונים חברתיים-עד שנה בתפקיד-הולכת ונרקמת
הדרכות פרטניות וקבוצתיות למנהלים - זה כבר קורה ! (כאן המקום לציין, שמעבר לכ 15 שנות ניסיון ניהולי, יש לי גם תעודת מוסמכת להדרכת מנהלים בשיקום בבריאות הנפש בקהילה)
מפגשי נושא למנהלים וצוותים ע"פ צורכי השעה (:
ומאמר נוסף מתבשל גם (בקרוב)
--------------------------------------------------------------------------------
יעל בלקינד ערן- יעוץ והדרכה למנהלים וצוותים-052-5403711

Photo by Ben Wicks on Unsplash

יום הגיוון הבינלאומייותר מהכל, צוות מגוון הפך אותי למנהלת טובה הרבה יותר. קפיצת הגדילה שעברתי, עברה דרך ההכרח להתמודד עם...
21/05/2020

יום הגיוון הבינלאומי
יותר מהכל, צוות מגוון הפך אותי למנהלת טובה הרבה יותר. קפיצת הגדילה שעברתי, עברה דרך ההכרח להתמודד עם מרחב גדול של אי ידיעה, הצורך ללמוד להקשיב לצוות ( להקשיב באמת), לקולגות, לשותפים, ללמוד הרבה ורק אז-לפעול.
אני מאמינה שצוות מגוון הוא צוות יצירתי הרבה יותר,,סבלני וסובלני , אני מאמינה שהלקוחות מרוויחים פי כמה.
גאה לעבוד בתוך ועם צוותים מגוונים.
יום גיוון שמח😊

מי ישקם  את המשקמים?כפי שהיה המשבר הזה שונה מכל מה שהכרנו, גם חזל"ש הקורונה מביא עימו דילמות ואתגרים חדשים. כמי שמצויה ב...
04/05/2020

מי ישקם את המשקמים?
כפי שהיה המשבר הזה שונה מכל מה שהכרנו, גם חזל"ש הקורונה מביא עימו דילמות ואתגרים חדשים. כמי שמצויה בתחום החברתי שנים רבות, אני לא יכולה שלא לצפות לאתגרים ייחודיים לתחום: במילים אחרות, קחו כל מה שאתם מדמיינים שקשה בחזרה לשגרה במקום עבודה ותעצימו אותו כשמדובר באנשים שעוסקים בשיקומן של אוכלוסיות מוחלשות.
התקופה הזאת, עכשיו, עם התחלת החזרה לשגרה, היא נקודת זמן סופר קריטית ומשמעותית לצוותים בתחום החברתי. ומקומו של מנהל הצוות או העובד המקצועי המדריך את הצוות חשוב מאין כמותו -איך נתמודד עם האתגרים שיוצבו בפנינו ישפיע על המשך אמידותו של הארגון או הפרוייקט החברתי בו אנו עוסקים.
אם גם אתם מנהלים.ות/מצובילי.ות צוותים במגזר החברתי- אני מזמינה אתכם לובינר בנושא: חזרה לשגרה: אתגרים ומענים, בשיתוף עם קבוצת קריירה בתחום החברתי בישראל- משרות דרושים.
המפגש ללא עלות אך דורש הרשמה. (:
ההרשמה באמצעות Event by Click מבית GoSociali - פלטפורמה לעמודי-נחיתה ואוטומציה לשוק האירועים,הפעילויות והסדנאות, גם לאונליין GoSociali
קישור להרשמה: https://bit.ly/2Wk6ltv

מי אני: שמי יעל, ב-14 שנים האחרונות מילאתי תפקידי ניהול בתכניות ופרויקטים חברתיים במגזר שלישי/רביעי ובג'וינט. בעלת תואר שני טיפולי (בבליותרפיה, M.A ) ומוסמכת להדרכת מנהלים בתחום השיקום-בריאות נפש קהילתית, בעלת ניסיון רב בניהול צוותים בתקופות שינוי ואי ודאות, ניהול רב תרבותי, בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל, ניהול ממשקים מרובים, יצירת שיתופי פעולה וניהול מרחוק. כיום מנהלת ועוסקת בהדרכה ויעוץ למנהלים וצוותים.

בשבוע האחרון התחילו לדבר על חזרה לשיגרה. אחרי חודש וחצי מתישים, מבלבלים,,אבל גם עוד כל מיני דברים, מתחילים לדבר על חזרה ...
02/05/2020

בשבוע האחרון התחילו לדבר על חזרה לשיגרה.
אחרי חודש וחצי מתישים, מבלבלים,,אבל גם עוד כל מיני דברים, מתחילים לדבר על חזרה לעבודה. מישהו זוכר מה זה לקום בבוקר וממש ללכת לעבודה?
כמו שהמשבר הזה לא היה דומה לשום דבר שהכרנו, גם החזל"ש הזה שונה.
זה לא יהיה בדיוק כמו לחזור מחופשה מהנה.
זה לא יהיה בדיוק כמו לחזור מהחופש הגגול לספסל הלימודים.
זו לא בדיוק שיגרה חדשה כמו שזו לא בדיוק שיגרה ישנה.
איך נחזור? מה יהיה שם- הקלה? חששות? מטענים?
למה אנחנו-כמנהלים- צריכים להתכונן, ואיך.

כל זאת במפגש מקצועי למנהלי צוותים ועובדים מקצועיים בתחום החברתי, בזום,
ביום חמישי ה 7.5 בשעה 21:00

המפגש נערך בשיתוף עם קריירה בתחום החברתי בישראל- משרות דרושים
ההרשמה באמצעות Event by Click מבית GoSociali - פלטפורמה לעמודי-נחיתה ואוטומציה לשוק האירועים,הפעילויות והסדנאות, גם לאונליין! GoSociali

לינק להרשמה:

https://bit.ly/2Wk6ltv

Address

Haifa

Telephone

+972525403711

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when יעל בלקינד ערן יעוץ ופיתוח למנהלים וצוותים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to יעל בלקינד ערן יעוץ ופיתוח למנהלים וצוותים:

Share